רע"א 3736/20

תקציר

פסק הדין מתווה את מסלול הערעור המתאים להחלטות ופסקי דין שניתנו בהליכי בוררות על ידי שופט בית המשפט המחוזי או רשם בית המשפט המחוזי, למרות ביטול הדינים הרלוונטיים, במקרה זה, פקודת הרשם וחוק בתי המשפט. על פי חוק הבוררות, ניתן לערער על החלטה של רשם בתי משפט לפי סעיפים 8(ב) ו-8(ד) לפקודת הרשמים, המוחלפים כיום בסעיפים 96(ב) ו-96(ד) לחוק בתי המשפט. פסק הדין מבהיר כי סעיפים אלה הם המקורות החקיקתיים המתאימים לקביעת ערכאת הערעור הנכונה במקרה הנוכחי. יצוין, כי פסק הדין מדגיש כי הפרוצדורות הספציפיות המפורטות בסעיף 38 לחוק הבוררות גוברות על ההוראות הכלליות, כלומר כל החלטה של רשם בתי משפט בהליכי בוררות ניתנת לערעור רק בפני בית המשפט בו הוא מכהן, וזאת בזכות, בין אם היא מסווגת כ"פסק דין" ובין אם היא "החלטה אחרת". פסק הדין מכיר אמנם בפסיקה הקיימת בנושא, אך מייחד פסיקות קודמות של בית המשפט העליון כבלתי מחייבות ומוסיף מורכבות פרוצדורלית לענייני בוררות. פסק דינו של השופט ד' מינץ, הנתמך על ידי השופטים י' וילנר וי' עמית, מורה כי ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי המאשרת פסק בוררות יידון בפני שופט בית המשפט המחוזי, ובכך יבהיר את ההליך בתיקי מיטב תלתא.