ה"פ 478/00

תקציר

המשיב הפקיע מקרקעין שהיו בבעלותו של המבקש, מה שהוביל את האחרון לתבוע פיצויים מהראשון. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, אך שני הצדדים ערערו, מה שהוביל להתערבותו של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע, כי על המשיב לשלם למבקש פיצוי בגין ההפקעה, בהתאם לשווי הקרקע כקרקע חקלאית, כאשר 30% נוספים משקפים את הנסיבות החריגות של המקרה. בית המשפט דחה גם את תביעת המבקשים לפיצויים לפי סעיף 13 לפקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), וקבע כי די בתביעתם לפיצויים לפי סעיף 12. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, חזר התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת פיצוי על בסיס ערכה החקלאי של הקרקע, ומונה מומחה להערכת הפיצוי. המומחה העריך את שווי הקרקע ובא כוח המבקש הציע פיצוי נוסף. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת המבקש לפיצוי נוסף מעבר להערכת המומחה וקבע כי המבקש זכאי לפיצוי מלא לפי סעיף 12 לפקודה, בצירוף כל סכום נוסף המגיע לפי החוק המתקן. כמו כן נענתה בקשתו של המבקש לשכר טרחת עורך דין ומע"מ. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.