ע"פ 1641/02

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה מורכב בו נחלקו השופטים באשר לאופי העבירה ולעונש ההולם לנאשם. השאלה המרכזית היא כיצד לגזור את דינו של אדם כאשר השופטים חלוקים בשאלה האם העבירה היא הריגה או רצח. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לגזור את דינו של הנאשם על סמך חוות דעתם של שני שופטים שהרשיעו אותו בהריגה, ואילו שופט שלישי סבר כי יש להרשיעו ברצח. בית המשפט בחן את דעות השופטים לגופן וגיבש דעת רוב על גזר הדין. גישה זו ספגה ביקורת על כך שהיא עלולה ליצור סתירות בין הכרעת הדין לגזר הדין, שכן היא עלולה להוביל לממצאים שונים בשלב גזר הדין. המערער הציע גישה חלופית, שבה כל שופט נותן את דעתו על סמך הכרעת הדין, ובמקרה של מחלוקת מכריע הכרעת הרוב. עם זאת, שיטה זו זכתה גם לביקורת על פגמיה. למרות הקשיים, הגיעו השופטים למסקנה כי לא משנה באיזו גישה תינקט, התוצאה תהיה זהה – הערעור יידחה. הם לא מצאו עילה להתערב במסקנות בית המשפט המחוזי, מה גם שהעבירה בוצעה בנסיבות חמורות. פסק דינו של השופט ריבלין התקבל פה אחד, והערעור נדחה.