ע"א 66/65

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של חברת מ. פיינר בע"מ, חברה למסחר בברזל, וקיבל את ערעורו של פקיד השומה בעניין שומת מס הכנסה של החברה לשנים 1960 ו-1961. נמצא כי ספרי החברה נוהלו באופן לקוי ולא עמדו בהנחיות נציב מס הכנסה, דבר המצדיק עריכת שומה על בסיס מיטב שיקול הדעת. בית המשפט קבע כי כל חריגה מהוראות הממונה, למעט פרטים טכניים פעוטים, מסמיכה את פקיד השומה לערוך הערכה כזו. בעוד שהחברה יכלה להוכיח כי ההערכה הייתה מופרזת, היה עליה לעשות זאת ללא ניהול פנקסי חשבונות מתאימים. בית המשפט הסכים כי הספרים נוהלו שלא כדין וכי הערכת פקיד השומה, שהגדילה את המחזור ב-10% ואת הרווח הגולמי ב-12%, הייתה מוצדקת. עם זאת, השופט לנדוי חלק על כך, וסבר כי הגידול במחזור נעדר תשתית ראייתית ונגוע בענישה על ניהול חשבונות לקוי. ההחלטה חיזקה את ההשלכות של אי-ניהול ספרים תקינים ואישרה את שיקול הדעת הרחב של פקידי השומה במקרים כאלה, תוך הדגשת הצורך בתשתית ראייתית כלשהי לשיקול דעתם. החברה חויבה לשלם הוצאות לפקיד השומה.