ע"א 1298/05

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם המערערים נושאים באחריות לנזק שנגרם למנוף שכור כמפורט בהסכם השכירות. בית המשפט לא מצא עילה לערער על פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר, שהעדיף את דעתו של עד מומחה, מר קרייזר, על פני דעתו של מומחה המערערים, מר בן אהרון. דעתו של מר קרייזר הייתה כי המערערים התרשלו בכך שלא שחררו את בלם העגורן בעת סערה, דבר שגרם לקריסתו. בית המשפט קיבל גם את חוות דעתו של מומחה הערכת השווי של המשיב, מר ברנפלד, על זו של המערערים, מר נוימן, בנוגע לערכו הכלכלי של המנוף. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי התחייבות המשיב לבטח את העגורן אינה מכסה נזקים שנגרמו עקב רשלנות המערערים, כמפורט בהסכם השכירות. בערעור שכנגד פסק בית המשפט לטובת המשיב בעניין שלילת הפרשי ההצמדה, ולא מצא הצדקה לדחייה זו, והורה להוסיף אותם לסכום שנפסק. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה בדבר הפסד הכנסה, שכן המשיב לא הביא ראיות מספיקות. לפיכך, הערעור נדחה והערעור שכנגד התקבל בחלקו, והורה למערערים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב, וכן את הפרשי ההצמדה מפברואר 1992 ועד למועד התשלום בפועל.