פש"ר 52619-10-22

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור בשל איחור בהגשה, וקבע כי הזמן המוקצב להגשת ערר בעקבות החלטת המנהל המיוחד בעניין תביעת חוב הוא 45 יום; המערערת הגישה בקשה באיחור ניכר, לאחר שיהוי של ארבע שנים. עם זאת, מאחר שהנאמן הסכים להאריך את המועד להגשה והמנהל המיוחד הסכים להאריך את המועד האחרון להגשה, נעתר בית המשפט להארכה וקבע כי היא סבירה בהיעדר כל ראיה המצביעה על מועד מוקדם יותר להחלטה. באשר לבקשה לפטור מתשלום אגרות והעמדת בטוחות, לא הובאו המבקשים ראיות מספיקות למצבם הכלכלי. הצהרת המבקש לא כללה פירוט רכושם, נכסיהם או הוצאותיהם, כנדרש בתקנות. דפי חשבון הבנק שלהם הצביעו על חשבונות נוספים שלא נחשפו, והמבקש לא הסביר את הוצאותיהם החודשיות או את ניסיונותיו ללוות את הסכומים הנדרשים ממשפחה או באמצעות הלוואות. זאת ועוד, העובדה שהמבקש יוצג על ידי עורך דין פרטי ללא הבהרה בנוגע לשכר טרחת עורך דין סתרה את טענתו למצוקה כלכלית. משכך, הבקשה לפטור נדחתה, והמבקש חויב לשלם את האגרות ולהעמיד את הבטוחות בתוך פרק זמן קצוב, או להסתכן בדחיית הערעור.