עת"מ 47718-07-23

תקציר

בית המשפט דחה ארבע עתירות שערערו על החלטת הרשות להגנת הצרכן לחשוף לטבע מידע בנוגע להליכי אכיפה מנהליים בגין הפרות חוק הגנת הצרכן הנוגעות לפרסומים מטעים ברשתות החברתיות, ובפרט בנוגע לתחליפי תחליפי מזון לתינוקות. חוק חופש המידע, המבטיח את זכותם של אזרחים לקבל מידע מרשויות ציבוריות, נמצא כחל במקרה זה. בית המשפט הסכים עם עמדת הרשות כי המידע המדובר - ההחלטה המנהלית הראשונית, מסמך השימוע וההחלטה המנהלית הסופית שדרשה את תשלום הסנקציה - אינו מהווה "חומר חקירה" המוחרג מתחומו של החוק. תחת זאת, מסמכים אלה שיקפו את הפעלת סמכויות הרשות ואפשרו ביקורת ציבורית, והצדיקו את חשיפתם בכפוף לפעולות להגנה על הפרטיות ועל חומרי החקירה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא בסיס משפטי לטענות העותרים כי חשיפת מסמך השימוע פגעה בזכותם להליך הוגן, שכן ההגבלה על מסירת מידע לא חלה במקרה זה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי חילופי המידע במהלך הליך האכיפה המנהלית הותנו בחיסיון, והדגיש כי יש להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה. במקרה זה, לא הייתה כל אינדיקציה להתחייבות מפורשת או משתמעת לאי-גילוי, והאינטרס הציבורי בשקיפות גבר על כל ציפיות לכאורה לחיסיון. בית המשפט הדגיש את חשיבות חשיפת מסמכי האכיפה המנהלית לצורך מימוש זכות הציבור לדעת ולהפעיל פיקוח על פעולות הרשות, ובפרט בהגנה על הצרכנים. כל עותר חויב לשלם את הוצאות הרשות להגנת הצרכן, וטבע חויבה לשלם את שכר טרחתו של כל עותר.