מ"ת 53741-04-24

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ועיין בתיק החקירה. הראיות שהוצגו היו משכנעות דיין כדי לבסס תשתית ראייתית מוצקה להרשעת המשיבים בשלושת האישומים הראשונים הנוגעים לקשירת קשר לביצוע פשע, גניבה ופריצה לכלי רכב יחד. אישומים אלה נתמכו בהצהרות עדי ראייה, רישומי טלפון, צילומי אבטחה ודוחות משטרתיים, שציירו תמונה קוהרנטית של מעורבות המשיבים. עם זאת, האישום הרביעי, המתייחס לניסיון גניבת רכב נוסף, נמצא כבעל תשתית ראייתית חלשה יותר. אמנם היו ראיות מסוימות המצביעות על מעורבותם הפוטנציאלית של המשיבים, אך לא היה בהן די כדי לבסס טענה חזקה לכאורה. יש לציין כי היה מחסור בראיות הקושרות אותם ישירות לפשע, ולא ניתן היה לבטל לחלוטין את האליבי שלהם, אף שהיה מפוקפק. זאת ועוד, לא נמצאו די ראיות לביסוס הפרת צו סטטוטורי שיוחס למשיב מס' 1 ביחס לאישום הרביעי. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו לשקול את הראיות או להעריך את מהימנות העדים, אלא לקבוע האם קיים בסיס ראייתי להרשעה. על יסוד אמת מידה זו, נמצא כי למשיבים תשתית ראייתית מספקת כדי לתמוך בהרשעתם באישום הראשון, השני והשלישי, ואילו האישום הרביעי ואישום הפרת החוק הנלווה אליו נגד המשיב מס' 1 לא קוימו.