בד"מ 30/18

תקציר

פסק דין זה הוא ביחס לתלונה שהוגשה נגד עו"ד הנקבל שתל על ידי לקוח לשעבר, מר מלטה טיאצ'ו. בתלונה נטען כי חנקבל לא סיפק את השירותים שלשמם נשכר, קרי הסדרת כניסתה של בת זוגו של טיאצ'ו, אזרחית אתיופיה, לישראל. כמו כן, נטען כי חנקבל ניתק קשר עם טיאצ'ו, התעלם מבקשותיו להחזרת תיקו ומסמכיו ושינה את כתובת משרדו מבלי ליידע את טיאצ'ו. בנוסף, נטען בתלונה כי חנקבל הפגין סרבנות וחוסר כבוד כלפי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, ובחר להתעלם מבקשותיהם ומכתביהם החוזרים ונשנים. במהלך השימועים הודה הנקבל בחלק מהטענות, קרי אלה המפורטות בסעיפים א1 עד א8 לתלונה. הוא גם הודה כי טיאצ'ו "היה הלקוח שלו ושילם לו", אך הצדיק את מעשיו בכך שלא היה מחויב להודיע לטיאצ'ו על כתובתו החדשה מכיוון שהקשר ביניהם הסתיים. בית הדין מצא את חנקבל אשם בכל שלוש עבירות המשמעת שיוחסו לו בתלונה. אלה כללו הפרת חובתו כלפי מרשו, העלמת מסמכיו של טיאצ'ו שלא כדין ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין תוך התעלמות מבקשות ועדת האתיקה. בהקלה הביא בית המשפט בחשבון את הצורך לשמור על עקרונות האמון והמסירות העומדים בבסיס מקצוע עריכת הדין. מסיבות אלה, בין היתר, נגזרו על הנקבל שלוש שנות מאסר על תנאי, שייכנסו לתוקף באופן מיידי, וקנס של 500 שקל שישולם ללשכה. גזר הדין כלל גם אזהרה כי כל עבירה עתידית תגרור עונש חמור יותר.