תא"מ 18905-03-13

תקציר

רכבו של התובע ניזוק בתאונת דרכים עם רכבו של הנתבע והוא תובע פיצויים בסך 18,391 ₪. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעת וכי יש להפוך את נטל ההוכחה. הנתבעת טענה כי התאונה נגרמה כתוצאה מצמיג שהתפוצץ, בשל אי שמירת מרחק כדין על ידי התובע, וביקשה לדחות את התביעה. לחילופין, טענה הנתבעת כי יש לייחס לנהגת רכבה של התובעת אשם תורם, והגישה הודעת צד ג' כנגד בעלי הרכב בו נהגה, בשל היעדר כיסוי ביטוחי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התאונה אכן נגרמה כתוצאה מצמיג שהתפוצץ ברכבו של הנאשם, וכי הנאשם לא יכול היה לצפות את הפיצוץ. השופט קבע כי מעשיו של הנתבע לאחר הפיצוץ לא עלו כדי רשלנות, במיוחד לאור אלמנט ההפתעה והזמן הקצר שעמד לרשותו להגיב. התובעת לא הצליחה להוכיח כי לנתבעת הייתה שליטה מלאה ברכב או כי התנהלותה לא עלתה בקנה אחד עם זהירות סבירה. לפיכך, נדחתה התביעה לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, והתביעה העיקרית נדחתה. כמו כן דחתה השופטת את טענות הנתבע כנגד הצדדים השלישיים והורתה לתובע לשאת בשכר טרחת הנתבע בסך 3,540 ₪, בעוד הנתבע נושא בשכר טרחת בא כוח הצד השלישי.