ת"ק 9508-09-15

תקציר

התובע, יחד עם אשתו, רכשו מחברת התעופה הנתבעת כרטיסי טיסה מרומא לניו יורק, תוך בחירת מושבי חלון ומעבר. עם עלייתם למטוס הם גילו כי המושבים הנבחרים שלהם תפוסים, ולכן ישבו במקום אחר; התובע בחלק האחורי של המטוס, לא ליד אשתו, במושב שלטענתו לא יכול היה להישען לאחור. התובע תבע את חברת התעופה על סך 9,050 ₪ כפיצוי בגין אי הנוחות ועוגמת הנפש שנגרמו לכאורה כתוצאה מהחלפת המושב. השופט פסק לטובת התובע ופסק לו פיצויים בסך 600 שקל, לצד 1,000 שקל הוצאות משפט. בכך הם דחו את טענת ההגנה של חברת התעופה, שטענה כי למנהל הטיסה שיקול דעת לשנות את הקצאת המושבים, וכי אין הבדל בין המושבים באותה מחלקה. השופט קבע כי חברת התעופה לא עמדה בחובת הזהירות שלה כלפי התובעת, וכי החלפת המושבים היוותה הפרת חוזה וגרמה לנזק לא ממוני. בעוד שחוק שירותי תעופה פיצה נוסעים על החלפת מושבים בתוך המחלקה ללא הוכחת נזק, השופט פירש זאת כמוגבל להפרות יסודיות, ואינו חל על המקרה הנוכחי. גם חוק התובלה האווירית או אמנת מונטריאול לא סיפקו עילה לתביעת התובע. עם זאת, השופט קבע כי אין בחוקים אלה כדי לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני, וכי לא יהיה זה צודק לדחות את תביעת התובע אך ורק בשל היעדר דין חל. יתר על כן, חברת התעופה לא נקטה באמצעים מספיקים כדי למנוע התרחשות כזו או לפצות על הנזק שנגרם, ולא הזהירה את הנוסעים מפני האפשרות של החלפת מושבים כזו.