ע"א 10752/06

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב תאונת דרכים וההליכים המשפטיים שבאו בעקבותיה. השאלה המרכזית היא האם המערער נהג ללא רישיון תקף, דבר ההופך אותו לבלתי זכאי לפיצוי לפי סעיף 7(3) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט המחוזי קבע כי רישיונו של המערער נשלל וכי הוא היה מודע לכך, מה שהוביל לדחיית תביעת הפיצויים שלו. בערעור בחן בית המשפט העליון ביסודיות את הראיות שהוצגו, ומצא כי המערער אכן ידע על שלילת רישיונו ובחר להתעלם ממנה. הם דחו את טענותיו שערערו על ממצאי בית המשפט המחוזי, שכן הם היו כלליים ונעדרי ראיות קונקרטיות. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המערערת בדבר המועד המצוין בפסק הדין הוא יום שבת, והסביר כי מדובר במועד חישובי שאינו מעיד על הפקדה פיזית בפועל של הרישיון. פסק הדין דן גם בניסיונו של המערער לבטל את ההרשעה, שניתנה באופן חלקי שנים לאחר מכן. עם זאת, בית המשפט קבע כי ביטול זה אינו משנה את העובדה שהמערער נהג ללא רישיון תקף בעת התאונה. השופט ח' מלצר הגיע למסקנה כי טענת המערער לוקה בחסר, ויש לדחות את הערעור. השופטים א' גרוניס וא' ריבלין הסכימו עם ההחלטה, והדגישו כי המערער נהג ביודעין ללא רישיון תקף.