בד"מ 1/04

תקציר

עניינו של פסק הדין בתיק שהוגש נגד סניגור בגין התנהלותו במהלך הליכי הוצאה לפועל. הנאשם הואשם בשני אישומים: הראשון, התעקשות על הוצאת סחורה מחנות השייכת לסבו של המתלונן – החייב – למרות טענות המתלונן כי החנות ותכולתה אינן של החייב אלא שלו, ושנית, התקשרות בהסכם לייצוג המתלונן בתביעה עתידית תוך שהיא פועלת נגדו בהליך ההוצאה לפועל הנוכחי. באשר לאישום הראשון, דעת הרוב הרשיעה את הנאשם בכך שלא נהג בזהירות ופנה למנהל ההוצאה לפועל לאחר שנודע לו כי העסק אינו שייך לחייב. עם זאת, אחד השופטים חלק על כך, וטען כי מעשיו של הנתבע היו סבירים בהתחשב בחששותיו שהחייב יבריח את רכושו. אשר לאישום השני, בית המשפט הרשיע פה אחד את הנאשם בחתימה על הסכם לייצוג המתלונן בתפקיד מנוגד, המהווה התנהגות בלתי הולמת לעורך דין. למרות ההרשעות, בית המשפט בחר שלא להטיל על הנאשם עונש, בהתחשב בכך שמדובר בעבירה ראשונה, בחרטה שלו ובהבנתו את הפסול שבמעשיו. במקום זאת קיבל הנאשם נזיפה, קנס בסך 1,000 שקלים ודרישה לשלם למתלונן הוצאות בסך 1,500 שקלים. השופטים גם הביעו תקווה כי הנאשם ינקוט משנה זהירות בעתיד. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי קיומו של המשפט עצמו מהווה סנקציה, והשופטים בחרו שלא להפעיל את שיקול דעתם ולהטיל עונש נוסף. פסק הדין הסתיים בכך שהודיע לנאשם על זכותו לערער וקבע מועד לדיון בעונש.