ת"פ 48563-07-18

תקציר

בית המשפט מצא כי הנאשם לא הצליח להוכיח כי הוא סובל ממחלת נפש הפוגעת ביכולתו להבין את הפסול שבמעשיו או לשלוט בהתנהגותו, כנדרש על פי אמת המידה החוקית לאי שפיות. חוות הדעת של המומחה מטעם התביעה, שבית המשפט העדיף אותה, הגיעה למסקנה כי אמונותיו של הנאשם בדבר "שילוב" נגדו היו רעיונות מוערכים יתר על המידה ולא מחשבות הזויות, וכי הנאשם לא איבד קשר עם המציאות. זאת ועוד, התנהגותו המאורגנת של הנאשם לפני אירוע הדקירה ובמהלכו, כמו גם ניסיונותיו להתחמק מאחריות, העידו כי הוא מבין את הפסול שבמעשיו ויכול לשלוט בעצמו. ההגנה לא העלתה ספק סביר באשר לתחולתה של הגנת אי השפיות, שהיא מבחן מצטבר המחייב את כל שלושת התנאים להתקיים. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם באישומים נגדו.