תלה"מ 19384-08-20

תקציר

פסק דין ארוך זה דן ופוסק במספר תביעות שהוגשו על ידי כל צד בשלושה מקרים שונים: ת.א. 19384-08-20 (בעניין הסדרי משמורת ומזונות ילדים), ת"א 39002-11-20 (בעניין מזונות ילדים) ותלם 19326-08-20 (הנוגעת לחלוקת רכוש עם פירוק השותפות ביניהם). בת.א. 19384-08-20 ביקש האב משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים של בני הזוג, אך הדבר נדחה על ידי בית המשפט, שאישר את בקשת האם למשמורת פיזית מלאה. בית המשפט הורה על הגבלת הסדרי ראייה לאב, בהתאם להמלצות פקיד סעד. השופט גם הורה לשני ההורים להגיע למרכז טיפולי, לטובת הילדים. בת"א 39002-11-20 תבעה האם תשלומי מזונות מהאב. בית המשפט הורה לאב לשלם לאם 2,600 ש"ח בחודש עבור מזונות שני הקטינים, שכללו את הוצאות דירת האם ואחזקתה. סכום זה קוזז מקצבאות התלויים שהאם כבר קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, והותיר את האב עם תשלום חודשי כולל של 692 ש"ח (או 346 ש"ח לילד). בית המשפט ביסס את חישוביו על אומדן צרכי הילדים ויכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. לבסוף, בתלם 19326/08/20, טען האב כי במסגרת פירוק השותפות בין הצדדים, יש לנכות הלוואות שונות שנטלו בני הזוג מבני משפחת האב מכל התשלומים שהאב חייב לאם. האם טענה כי לא הייתה מודעת להלוואות אלה ולא הסכימה להן. בית המשפט הסכים עם האם, וקבע כי האב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הכספים שהתקבלו ממשפחתו אינם אלא מתנות, וכי ההלוואות הנזכרות לא הוכחו. לפיכך חויב האב לשלם לאם 48,019 ₪ לצורך איזון יתרת זכויותיו הממוניות, בהתאם לחוות דעת מומחה קודמת. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, ופסק הדין הותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.