בג"צ 5328/23

תקציר

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה לסיים את העסקתו. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה משום שקיים סעד חלופי העומד לרשות העותר, והוא הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. המשיבים טענו כי הסוגיות המועלות בעתירה מצויות בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה וכי קיימות מחלוקות עובדתיות משמעותיות הטעונות בירור. עוד הדגישו כי תיקי עובדי ציבור מצויים בסמכותו של בית הדין לעבודה. בעתירה נטען כי העתירה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות להחלטות הממשלה, ואת פרשנותן של החלטות אלה ראוי להבהיר בבג"ץ. עם זאת, בית הדין קבע כי יש להפנות את העניין לבית הדין האזורי לעבודה בשל סמכותו לפי דיני העבודה וקיומם של סכסוכים עובדתיים. בית הדין הדגיש כי בית הדין לעבודה הוא הפורום המתאים לתביעות עובדי ציבור וכי סמכותו מקבילה לזו של בית המשפט העליון. זאת ועוד, נדחתה טענת העותר כי התיק צריך להידון בבג"ץ מטעמי יעילות, שכן בית המשפט העליון אינו נוהג לשבת כערכאת ערעור על החלטות בית הדין לעבודה. לפיכך, העתירה נדחתה על יסוד הסעד החלופי הקיים, וניתן צו ארעי המשהה את סיום העסקתו של העותר עד ליום 6.8.2023, על מנת ליתן לו שהות לערער לבית הדין האזורי לעבודה.