ת"א 38225-01-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ת"א 38225-01-24 ג'יאן נ' בוארון (המנוח) ואח'** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בבקשות שהוגשו על ידי חלק מהנתבעים לחיוב התובע (עתה יורשו, לאחר פטירתו) בהפקדת ערובה להוצאותיהם. השופטת יעל טויסטר ישראלי דנה בעתירות אלו תוך יישום תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, והפסיקה שנקבעה בנוגע לה. **עובדות רלוונטיות (כפי שעלו מכתבי הטענות והדיון):** 1. **מהות התביעה:** התביעה המקורית, שהוגשה על ידי התובע המנוח, היא למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים היחיד של דירה מסוימת בנתניה, וכן להורות על ביטול רישום זכויותיהם של הנתבעים בדירה ורישומה על שמו בלבד. 2. **בסיס התביעה:** התובע טען כי רכש את הדירה מהוריו המנוחים בהסכם מכר מיום 25.12.1967, הסכם שלא דווח לרשויות. בנוסף, קיימת צוואת האב המנוח המציינת את התובע כיורשו היחיד, והסכם בין התובע לשתי אחיותיו מיום 10.8.1998 להסדרת ירושת ההורים. לגבי חלק מהנתבעים, נטען כי רכשו את הדירה מידי צד שלישי ביודעם כי זכויותיו אינן שלו, ובמטרה להתחמק מביצוע הרישום על שם התובע. 3. **הגנת הנתבעים:** הנתבעים דחו את טענות התובע, טענו כי הדירה שייכת להם, והעלו טענות מקדמיות כגון התיישנות, שיהוי ונזק ראייתי. 4. **התפתחויות פרוצדורליות:** * התובע נפטר ביום 8.1.2025. * ביום 26.11.2025 התקיים קדם משפט ראשון, בו הודיעו הנתבעים על כוונתם להגיש בקשות לחיוב התובע בהפקדת ערובה. * ביום 23.11.2025 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה הוחלף התובע ביורשו (בנו) וצורפו שני נתבעים נוספים. * במהלך נובמבר 2025 הוגשו שלוש בקשות לחיוב התובע (כעת היורש) בהפקדת ערובה, כאשר רק אחת מהן נתמכה בתצהיר. **הבקשות לחיוב בהפקדת ערובה – עיקר הטענות:** * **סיכויי ההליך נמוכים:** התביעה חסרה תשתית ראייתית מספקת, ומתבססת על טענות שאינן בידיעה אישית של היורש. הסכם המכר הנטען לא דווח, לא נרשם, והזכויות לא הועברו. * **מצב כלכלי:** מצבו הכלכלי של התובע (היורש) או עיזבונו מעורר קושי, כאשר מתנהל נגד עיזבון התובע תיק הוצאה לפועל בסכום של מאות אלפי שקלים. **תגובת התובע (היורש):** * **סיכויי התביעה גבוהים:** התובע ובני משפחתו גרו בדירה עשרות שנים, השכירו אותה כבעלים, ולא נשמעה כל טענה נגדית במשך שנים. * **יכולת כלכלית:** לתובע יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות, בין אם באמצעות חלקו בדירה (מכירה או פירוק שיתוף) ובין אם ממקורות אחרים. * **זכות הגישה לערכאות:** זכות זו הינה זכות יסוד חוקתית. **ניתוח משפטי – עקרונות ותקנות:** 1. **תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** * **סעיף (א):** בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. * **סעיף (ב):** אי-מתן ערובה במועד יוביל למחיקת כתב התביעה. 2. **תכלית תקנה 157 (ומקבילתה בתקנות הישנות):** * **איזון:** התקנה נועדה לאזן בין זכויות ואינטרסים שונים: * **זכות הגישה לערכאות של התובע:** עקרון יסוד חוקתי. * **זכות הנתבע:** שלא יימצא מפסיד ללא יכולת גבייה. * **הרתעה:** מפני הגשת תביעות סרק. * **חיסכון במשאבים שיפוטיים.** * **החלת עקרונות הפסיקה:** הפסיקה שנקבעה ביחס לתקנה 519 הישנה יפה גם לתקנה 157 הנוכחית, בשל הדמיון ביניהן. 3. **ברירת המחדל והחריג:** * **ברירת המחדל:** ככלל, אין להתנות את זכות הגישה לערכאות בהפקדת ערובה, אלא בנסיבות חריגות. יש לנקוט מתינות וזהירות. * **תובע פרטי:** ברירת המחדל היא שתובע פרטי (אדם טבעי) לא יחויב בהפקדת ערובה, להבדיל מתאגיד. 4. **שיקולים להחלת התקנה (על פי הפסיקה):** * שיהוי בהגשת התביעה. * מיהות הצדדים (למשל, קשר משפחתי). * תום לב. * מצבו הכלכלי של התובע (כשיקול, אך לא שיקול יחיד). * סיכויי התביעה (גם כן כשיקול, אך לא יחיד, אלא אם מדובר בתביעת סרק מובהקת). * פגיעה בזכות הקניין של התובע. * תושבות חוץ ללא נכסים בישראל. 5. **הסתייגויות חשובות בפסיקה:** * **מצב כלכלי כשלעצמו:** לא מהווה עילה יחידה לחיוב. * **סיכויי התביעה כשלעצמם:** לא יהוו עילה יחידה, אלא במקרים של תביעת סרק מובהקת. **מן הכלל אל הפרט – ניתוח השופטת:** השופטת פירטה את השיקולים בעד ונגד קבלת הבקשות, ומסקנתה הייתה לדחות את הבקשות. * **שיקולים בעד קבלת הבקשות:** * **סיכויי ההליך:** השופטת לא קיבלה את הטענה לסיכויים גבוהים. היא הדגישה כי מדובר בתביעה נגד רישום במרשם המקרקעין, דבר בעל משמעות רבה. כמו כן, פטירת התובע המקורי מעלה קושי ראייתי. התובע עצמו הודה כי "נצטרך מאמת להוכיח את התביעה" וכי "אנחנו מודעים על קושי התביעה". עם זאת, השופטת לא ראתה בכך תביעת סרק. * **מצב כלכלי:** השופטת לא שוכנעה ממצבו הכלכלי של התובע (היורש). התובע לא פירט חובות או תביעות, ולא צירף מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית. הטענה שיש לו חלק בדירה לא שקלה כמשקל נגד ראוי ללא הוכחות כלכליות. בנוסף, צויין כי עיזבון התובע חב חובות משמעותיים. * **מועד הגשת התביעה:** התביעה הוגשה שנים רבות לאחר האירוע הנטען. * **שיקולים בעד דחיית הבקשות (והשיקולים המכריעים):** * **זכות קניין:** התביעה עוסקת בזכות קניין, והשופטת הדגישה כי אין לחסום את גישתו של התובע לערכאות לבירור זכויותיו הקנייניות. * **מיהות הצדדים:** מדובר במחלוקת משפטית בין צדדים שרובם קרובי משפחה. * **תום לב:** השופטת לא שוכנעה בחוסר תום לב של התובע. * **מועד הגשת הבקשה לערובה:** הוגשה כשנה לאחר הגשת ההליך, מה שעשוי להצביע על עיכוב או חוסר רצינות מצד המבקשים. * **ברירת המחדל:** השופטת חזרה על ברירת המחדל שלא לחייב אדם פרטי בהפקדת ערובה, וקבעה כי בנסיבות אלו, כאשר השיקולים אינם חד-משמעיים, אין מקום לחרוג מברירת מחדל זו. **החידוש או הדגש בפסק הדין:** 1. **איזון בין זכויות:** פסק הדין מדגים את האיזון העדין שבית המשפט נדרש לבצע בין הצורך להגן על הנתבע מפני תביעות חסרות בסיס ובעלות השלכות כלכליות, לבין זכות היסוד החוקתית של התובע לגישה לערכאות, במיוחד כאשר מדובר בזכות קניין. 2. **פרשנות מקלה על תובע פרטי:** השופטת הדגישה את הפסיקה המחייבת גישה מקלה עם תובעים פרטיים (בניגוד לתאגידים) בכל הנוגע להפקדת ערובה, וזאת מכוח זכות הגישה לערכאות. 3. **מכלול הנסיבות:** הובהר כי החלטה על הפקדת ערובה אינה נסמכת על שיקול יחיד (כגון מצב כלכלי או סיכויי תביעה), אלא על מכלול נסיבות, כאשר במקרה זה, השיקולים לא הטו את הכף באופן חד-משמעי לטובת קבלת הבקשות. 4. **נטל ההוכחה על מבקש הערובה:** אף שהתובע לא סיפק תצהיר כלכלי מקיף, השופטת הדגישה את הצורך בהוכחת קושי כלכלי משמעותי מצד התובע, וכן את ההתיישנות/שיהוי בהגשת הבקשה לערובה, כגורמים משפיעים. 5. **התייחסות לפטירת התובע:** ההחלטה התייחסה לעובדת פטירת התובע המקורי כשיקול המחזק את טענות הנתבעים לגבי קשיי הוכחה, אך לא ראתה בכך גורם מכריע לדחיית התביעה או לחיוב בערובה. **סיכום:** בית המשפט דחה את הבקשות לחיוב התובע (יורש המנוח) בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים. ההחלטה התבססה על עקרונות הפסיקה הנוגעים לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך הדגשת ברירת המחדל לפיה אין לחייב אדם פרטי בהפקדת ערובה, אלא במקרים חריגים. אף שהובאו שיקולים המחזקים את טענות הנתבעים (כגון קושי ראייתי נוכח פטירת התובע המקורי, והצורך להוכיח בעלות בנכס רשום), השופטת מצאה כי שיקולים אלו, בשילוב עם זכות הקניין, מיהות הצדדים, והמועד המאוחר להגשת הבקשה, לא הצדיקו חריגה מברירת המחדל. משכך, נדחו הבקשות, תוך השארת סוגיית הוצאותיהן להכרעה עתידית.