ע"פ 8667/07

תקציר

ערעור הוגש על פסק הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינו של אדם שהורשע בשורה של עבירות, בהן מעשה מגונה, קשירת קשר, דחיפת קטין לסמים והחזקת סמים. המערער טען כי שגה בית משפט קמא בהסתמכו על עדותו של הקטין וכי נפלו מחדלים בחקירה שיש בהם כדי להביא לזיכויו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ולא מצאה עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בדבר מהימנות העדויות, לרבות זו של הקטין. בית המשפט מצא כי הרשעתו של המערער מבוססת על יסודות חזקים ביותר, וגם הטענות הרבות בדבר מחדלי חקירה נדחו, שכן בית המשפט לא ראה ספק סביר באשר לאשמתו של המערער. זאת ועוד, אישר בית המשפט קמא את קביעתו של בית משפט קמא כי אי נטילת טביעות האצבע לא פגעה במהימנות עדותו של הקטין וכי פרטי שיחות הטלפון של המערער אינם תומכים בהגנתו. בסופו של דבר, גם הערעור על גזר הדין נדחה, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו. השופטת א' ארבל והשופט א' פוגלמן הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט י' דנציגר.