ע"פ 6496/21

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעורים על גזרי הדין שניתנו על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, ומוצא אותם מתאימים ועולים בקנה אחד עם מקרים דומים. ערכאת הערעור הדגישה כי בדרך כלל היא אינה מתערבת בגזרי דין אלא אם נפלה טעות משמעותית או חריגה קיצונית ממנהגי הענישה הרגילים, דבר שאינו ישים כאן. בית המשפט הדגיש את חומרת מעשיהם של המערערים, וציין כי ירי הפך לסוגיה חברתית חמורה ומהווה התנהגות המסכנת את שלום הציבור והסדר הציבורי. פסק הדין מחזק כי צדדים מעורבים בעבירות כאלה צריכים לקבל עונשי מאסר משמעותיים כדי להרתיע התנהגות עבריינית זו. שינויי חקיקה, שמטרתם להחמיר את הענישה על עבירות נשק, משקפים מדיניות שיפוטית זו. במקרה זה, העונשים עולים בקנה אחד עם מעשיהם של המערערים ועם רמות האשמה, ועולים בקנה אחד עם אמות מידה שנקבעו. בית המשפט דחה גם את טענותיהם של באסל ומוחמד, והדגיש את תפקידם הפעיל והמרכזי בתוכנית הפלילית. הנסיבות האישיות נלקחו בחשבון, אך היה להן משקל מזערי בהתחשב באופי העבירות. בית המשפט התייחס גם לעניין ה"סולחה" (תהליך פיוס), וקבע כי למרות שניתן להכיר בה, היא אינה משפיעה בדרך כלל על גזר הדין, במיוחד כשמדובר בפשעים חמורים. היא מתחה ביקורת על הרעיון של הפרטת הצדק באמצעות הסכמים כאלה, שעלולים לפגוע במאמצי ביטחון הציבור ולאפשר מעגל אלימות. כמו כן, ננזפו אנשי ציבור על תמיכה באנשים המעורבים בעבירות מסכנות חיים. בסופו של דבר, פסק הדין אישר את גזר דינו של בית משפט קמא כראוי ודחה את הערעורים.