ת"א 3511-09-21

תקציר

בית המשפט החליט כי טענת התובעת, המערערת על החלטת ועדת המכרזים לקבל את הצעתו של עוז הדרום במכרז פומבי, מבוססת היטב ודינה להתקבל. החלטת הוועדה לאשר את המכרז של עוז הדרום, שהוגש בתיבת מכרזים שגויה, חרגה מהסמכות שהוענקה לוועדה לפי תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים. התקנה קובעת כי הצעות שלא יימצאו בתיבת המכרזים במועד האחרון לא יידונו, ובית המשפט העליון פירש תקנה זו באופן עקבי בקפדנות. בית המשפט מצא כי נסיבות המקרה אינן נופלות בגדר החריגים המצומצמים לכלל זה, שכן בלבולו של המציע לא נבע מתקלה או אי סדרים כלשהם מצד הרשות. זאת ועוד, "הגישה התכליתית" בה דוגלים המשיבים, בדבר הקלה בכללי המכרז במצבים מסוימים, אינה משתרעת על הגשת הצעות בתיבת המכרזים הנכונה. דרישה זו היא הוראה מפורשת שיש להקפיד עליה, על מנת להבטיח את טוהר המידות וההגינות של הליך המכרז. מאחר שלוועדת המכרזים לא היה שיקול דעת בעניין זה, הפך בית המשפט את החלטתו והורה לוועדה לקבוע את ההצעה הזוכה במכרז, למעט הצעתו של עוז הדרום. בנוסף, חויב כל אחד משני המשיבים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ש"ח בסך כולל של 30,000 ₪.