ע"פ 5073/11

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז שהרשיע את המערער ברצח בכוונה תחילה וגזר עליו מאסר עולם לצד פיצוי של 25,000 ₪ למשפחת המנוח. עובדות כתב האישום קובעות כי המערער, יחד עם אבי בנעים ודוד מנישרוב, התגוררו ולמדו בישיבה. ויכוח פרץ בין מנישרוב לבין בנו של הרב, שלאחריו תקף בנאים את מנישרוב. האחרון נמלט אך חזר עם אבן ופגע בבנאים. בתגובה, רדף בנאים, עם סכין, בעוד המערער ואחרים מרסנים את בנאים. בינתיים, מנישרוב נמלט. למחרת הצטיידו בנעים והמערער בסכינים ואיתרו את מנישרוב, דקרו אותו מספר רב של פעמים והביאו למותו. כתב האישום מייחס לשניים רצח בכוונה תחילה. בעוד שההליכים נגד בנאים הופסקו בשל אוזלת ידו הנפשית, הורשע המערער ונגזר דינו על ידי בית המשפט המחוזי. המערער ערער, תוך שהוא טוען לספק סביר בדבר מעורבותו, מחדלי חקירה והיעדר כוונת הריגה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור ולא מצא טעם בטענות. הראיה המרכזית – ראיות דנ"א – הפלילה מאוד את המערער, וראיות נסיבתיות אחרות ועדויות של עדי ראייה איששו את נוכחותו בזירת הפשע. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר מחדלי חקירה, כוונה להרוג וסתירות בעדויות שכנים. בנוסף, ביקש המערער ראיות נוספות באשר למעורבותו הפוטנציאלית של אדם נוסף, אשר בית המשפט דחה, שכן הדבר יחייב פתיחה מחודשת של המשפט ולראיות החדשות לא היה ערך משמעותי. לבסוף, אישר בית המשפט את רכיב הפיצוי בגזר הדין, ובקשות נוספות של המערער לקבלת חומרי תביעה אזרחית נוספים נדחו, שכן הן לא היו רלוונטיות לערעורו. לפיכך, הערעור נדחה, וההרשעה וגזר הדין המקוריים נשמרו.