רע"א 5565/17
פסק-דין עליון
תקציר
המבקש, הנמצא בימים אלה בהליכי פשיטת רגל, הגיש בקשה לפטור מאגרות בית משפט שנדרשו לצורך הטיפול בתביעותיו. המבקש, המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, טען כי אין באפשרותו לשלם את שכר הטרחה. הבנק, לעומת זאת, טען כי מאחר שהמבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל, על הנאמן להיות זה שיטפל בתביעה וכי המבקש מנוע מלתבוע פטור משכר טרחה. גם החברה הקשורה למבקש ביקשה פטור זהה. בית המשפט קבע, כי בעוד שהמבקש עצמו זכאי לפטור מלא משכר טרחה שכן הוא זכאי לסיוע כספי ויש לו עילת תביעה, החברה אינה נופלת בגדר התקנה הרלוונטית ולכן אינה זכאית לפטור כלשהו. בית המשפט טען כי למרות שעורך הדין שמונה על ידי הסיוע המשפטי מייצג הן את המבקש והן את החברה, כתב המינוי התייחס באופן ספציפי רק למבקש ולא לחברה, ולא ניתן לראות בחברה מבקשת פורמלית לצורך פטור משכר טרחה. הכלל המחייב תובעים לשלם דמי שיתוף מרמז כי על החברה לשלם את מלוא האגרה, אלא אם כן יש ביכולתה לקבוע פטור מטעמים אחרים. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי.
רע"א 5565/17 דוד אברהם נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, עליון (18.12.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.