ת"א 34231-04-23

תקציר

פסק הבוררות יתקבל, שכן בקשת המבקש לבטלו נדחתה. המבקשת טענה כי הבורר התעלם מטענותיה הרבות, אך פסק הבורר מלמד אחרת, שכן הוא קובע כי הבורר שקל את כל הסוגיות ומצא חלק מטענות המבקשת בלתי רלוונטיות. חובת ההנמקה אינה מחייבת את הבורר להתייחס לכל טענה שהועלתה, במיוחד כאשר הן רבות ולכל אחת משקל מינימלי. עוד טען המבקש כי הבורר לא התייחס לסעיפים מסוימים בהסכם, אך הדבר הופרך על ידי המשיב, וממילא מודעותו של הבורר להסכם מעידה כי בחר לפסוק בסעיפים אחרים רלוונטיים יותר. מרבית טענות המבקש נמצאו כערעוריות באופיין ולפיכך נדחו, שכן בית המשפט אינו ערכאת ערעור על פסק הבורר. בנוסף, חלק מטענותיה של המבקשת הועלו לראשונה בסיכומיה, ולא היו חלק מהליך הבוררות, ולכן נדחו. עוד טען המבקש כי הבורר התעלם מעדותו של עד, אך גם זו הייתה טענת ערעור והיא נדחתה. אשר לבונוס ה"סיפוק", הפרק המפורט של הבוררת בנושא מפריך את טענת המבקשת כי התעלמו מטענותיה. שתי טענותיה הנוספות של המבקשת, בדבר שכרו של המשיב בתקופת הבדק ופיצול הסעדים, נדחו אף הן שכן הועלו בהליכי הבוררות או שניתן היה להעלותן בהליכים עתידיים מבלי לבטל את פסק הבוררות הנוכחי. הסעד הקיצוני של ביטול פסק הבוררות אינו ראוי במקרה זה, ועל כן הוא יתקיים, והמבקש יישא בשכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך של 10,000 ₪.