ת"א 19915-02-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה לתגמולי ביטוח בשל נכות, שדינה התיישנות של שלוש שנים. התביעה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר התאונה המדוברת. התובע סיפק חוות דעת רפואית במועד קביעת הנכות הצמיתה, וטען כי התביעה עודנה בתוקף. בתוך כך, בחוות הדעת הרפואית של הנתבעת נקבע כי התובע לא סבל מנכות לצמיתות ולא התייחס למועד ספציפי של התגבשות. מאחר שהנתבעים לא הציגו גרסה באשר למועד היווצרות תנאי הקבע, הם ביקשו לתקן את חוות דעת המומחה שלהם כדי לבסס את טענת ההתיישנות. בית המשפט נעתר לבקשת הנאשמים לתקן את חוות דעתם, בהתחשב בשלב המוקדם של המשפט ובפוטנציאל להגיע לחקר האמת. עם זאת, הנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט של התובע, שכן היה עליו להעלות את תביעת ההתיישנות שלו כראוי ובהתאם לחוק, המחייב ציון מועד אירוע הביטוח. בית המשפט קיבל את התיקון, וראה בו חידוד של התביעה הקיימת ולא חדשה, וחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 4,000 ₪.