רע"א 7551/00

תקציר

במקרה דנן, דן בית המשפט העליון בערעור על אכיפת פסק חוץ מגרמניה, שנדון לראשונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המבקש טען כי מאחר שמדובר בתביעה כספית בסך של פחות ממיליון ₪, הוא נמצא בסמכותו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה תחילה טענה זו, בקובעו כי אכיפת פסק חוץ היא הצהרתית בעיקרה, ולפיכך היא בתחום אחריותם. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת המבקש, בקובעו כי תביעה לאכיפת פסק חוץ עניינה ביסודה קבלת סעד מנהלי ולא רק סעד הצהרתי. זאת משום שמדובר באכיפה פוטנציאלית של חיובים כספיים באמצעות מערכות הוצאה לפועל אזרחיות. בית המשפט הדגיש כי סמכותו של ההליך צריכה להיקבע על פי השווי הכספי של התביעה. בעקבות ביטול סעיף 9 לחוק אכיפת פסקי חוץ, אשר העניק בעבר סמכות לבית המשפט המחוזי בירושלים, חזרה קבלת ההחלטות לדיני השיפוט הכלליים, דבר המחזק את תפקידו של בית משפט השלום נוכח ערכה הכספי של התביעה. בסופו של דבר, הערעור התקבל, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, חייב את העברת התיק לבית משפט השלום והטיל על המשיב הוצאות בסך 25,000 ₪.