עפ"ת 15919-05-10

תקציר

בית משפט ישראלי גזר את דינו של אדם שנעצר בגין נהיגה בשכרות בשנת 2006. נשימתו של המערער הכילה 795 מיקרוגרם אלכוהול לליטר, כמעט פי שלושה מהמותר בחוק. במהלך המשפט בשנת 2010 הודה המערער באישומים נגדו, אך בהמשך ניסה לחזור בו מהודאתו וטען לחפותו. בית המשפט דחה את בקשתו, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות המצדיקות התרת הפסילה, מה גם שהמערער היה מיוצג על ידי עורך דין וההודאה הייתה חד משמעית. לצורך גזר הדין התחשב בית המשפט ב-21 הרשעותיו הקודמות של המערער, לרבות מספר עבירות תנועה ושתי תאונות. השופט קבע כי חומרת העונש מתבקשת בשל רמת האלכוהול הגבוהה והסכנה הנשקפת למערער ולמשתמשי הדרך האחרים. העונש הראשוני היה שבעה חודשי מאסר, פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך שלוש שנים וקנס של 5,000 שקל. שופט הערעור קבע כי העונש הולם אך הפחית את עונש המאסר לארבעה חודשים, אותם ניתן יהיה לרצות באמצעות עבודות שירות לפי שיקול דעתו של הממונה על העבודות הציבוריות. התיק הוחזר לבית המשפט קמא לדיון נוסף. פסק הדין ניתן ב-23.8.10.