בר"ע 18438-01-13

תקציר

בית הדין האזורי קבע כי תביעת העובד לגמול שעות נוספות נחקרה כראוי במהלך החקירה הנגדית, וכי אין צורך בשאלות נוספות בעניין זה. בית הדין גם החליט שלא לקבל תצהיר שהגיש העובד, שכן הוא מיותר לצורך קביעת האמת ועלול לסבך את ההליך המשפטי. החברה ערערה על החלטה זו וטענה כי החקירה הנגדית נקטעה וכי התצהיר ונספחיו מהווים ראיה חיונית. עם זאת, הערעור נדחה משום שהוא מתייחס להחלטות פרוצדורליות שמוטב להותיר לשיקול דעתו של בית משפט קמא. עוד קבע בית הדין כי לחברה היה די זמן לחקור את העובד והיא הוזהרה פעמיים לסיים את החקירה הנגדית. בנוגע לתצהיר, החברה החמיצה בעבר את המועד האחרון להגשת ראיות כאמור ולא סיפקה הצדקה לאיחור בהגשה. בית הדין הדגיש כי יש לפעול על פי כללים פרוצדורליים וכי חוסר המוכנות של החברה אינו באחריות העובד. ככלל, החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, והערעור נדחה ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה לבקשת הערעור.