ת"א 33832-07-14

תקציר

התיק עוסק בתאונת דרכים שהתרחשה ב-7 ביוני 2010, ובמחלוקת המשפטית שהתעוררה בעקבותיה בנוגע לכיסוי הביטוחי לנזקים. התובע, שעבד במוסך, טען כי היה ברשותו רשות ממעסיקו, פואד, להשתמש ברכבו של לקוח וכי ביקש מעמיתו חליל, בעל רישיון נהיגה, לנהוג. עם זאת, פואד העיד כי התובע לקח את הרכב ללא רשות וכי נודע לו על כך רק לאחר מכן. בית המשפט מצא את עדותו של התובע בלתי אמינה ותחת זאת קיבל את גרסתו של פואד לאירועים. אולם, הנקודה הקריטית היא שלתובע היה אישור ראשוני מבעל המוסך, פואד, לנהוג ברכב כדי להכניסו למוסך, למרות שהדבר חרג מהסמכות שניתנה. על פי הפסיקה, אישור ראשוני כזה נחשב מספיק כדי שהנהיגה תיחשב "ברשות" מהמבוטח. בעל הרכב נתן אישור משתמע לפואד ולעובדיו להשתמש ברכב לצרכי בדיקה ומכירה. יתר על כן, החריגה מהרשות הראשית לא נחשבה חריגה ביותר, שכן הנהג, חליל, היה בעל רישיון נהיגה תקף. לפיכך, קבע בית המשפט כי התובעת השתמשה ברכב ברשות המבוטח, למרות החריגה המהותית, וחברת הביטוח (הנתבעת מס' 2) אחראית לנזקים. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 25,000 ₪, והתיק יימשך להמשך ההליכים.