ע"פ 75519-12-19

תקציר

הערעור מערער על הרשעתו של קצין משטרה לשעבר בשורה של עבירות של מרמה והפרת אמונים, ניסיון לשימוש במוצרי הובלה משומשים וקבלת מידע מהמרשם המשטרתי. הראיה העיקרית ששימשה להרשעה הייתה נתוני האזנות סתר שנאספו מכוח צו בית משפט הנוגעים לחשד לשוחד וגניבת רכב, שהמערער לא הואשם בהם. ערכאת הערעור קבעה כי לא ניתן להשתמש בראיות האזנת הסתר כדי להרשיע את המערער בעבירות העוון בהן הורשע. הצו המתיר את האזנת הסתר הוצא בגין עבירות מסוג פלילי (שוחד וגניבת רכב), חמורות משמעותית מאלה בהן הורשע המערער בסופו של דבר, מבלי שהתבקש כל צו הארכה. מדובר בפגיעה מהותית בזכותו של המערער לפרטיות כמוגנת בדין הישראלי. בית המשפט פירש את החוק הרלוונטי כך שראיות האזנת סתר יכולות לשמש רק לעבירות פליליות ולא לכל עבירה, כפי שטענה המדינה. מאחר שראיות האזנת הסתר היו מכריעות בהרשעה ואין כמעט תקדים להרשעת העבירות האחרות בהן הואשם המערער, החליטה ערכאת הערעור לזכות את המערער מכל האישומים ולבטל את הכרעת הדין של הערכאה הנמוכה יותר.