ת"א 7752-09-09

תקציר

הנתבע שלח מכתב תלונה על כך שהתובע לא פתח חשבון בנק מיוחד כגזבר המועצה המקומית מג'ר, דבר המהווה לטענת הנתבע עבירה פלילית ואחראי למצבה הכלכלי הרעוע של המועצה. גם במכתב, שנשלח למספר גורמים ובהם משרד הפנים ויו"ר ועד העובדים, נרמז כי התובע מושחת. התובע טען כי הפרסום מהווה לשון הרע ותבע פיצויים. הנאשם העלה מספר הגנות, ביניהן, בין היתר, חסינות כעובד ציבור ואמת בפרסום. בית המשפט קבע כי הפרסום מהווה לשון הרע. בית המשפט קבע כי הנתבע לא הוכיח את הגנתו, שכן הוא לא פעל בתום לב ולא הייתה לו חסינות על פי הדינים הרלוונטיים. בנוסף, בית המשפט קבע כי הפרסום לא היה הצגה אמיתית של עובדות. השופט ציין כי מעשיו של הנתבע נבעו מרצון לפרסם את התלונה ולא לפתור את הסוגיה וכי הוא לא ערך בדיקה סבירה של אמיתות טענותיו. כמו כן, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, וקבע כי כוונת הנתבע הייתה לפגוע בתובע. השופטת הדגישה כי תביעת לשון הרע צריכה לנחם את התובע, לתקן את שמו הטוב ולהצדיק את זכותו לשם טוב.