ע"ע 28662-05-24

תקציר

פסק הדין מקבל את טענות המערער מטעמים פרוצדורליים וראייתיים. מבחינה פרוצדורלית, מצא בית הדין כי טענות המערערת אינן מרחיבות את היקף המחלוקת כפי שהוסכם עליה בפסק דין קודם, אשר נסב סביב קביעת הסכומים החייבים המשיבים לעובד המנוח. בית הדין דחה את טענת המשיבים כי המערערת מנועה מלהעלות השגות על אמיתותם של מסמכים מסוימים, שכן בפסק הדין הקודם צוין במפורש כי סוגיית התשלומים ששילמו המשיבים לעובד לא נבדקה. בהיבט הראייתי קבע בית המשפט כי המשיבים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם באשר לטענתם כי שילמו לעובד המנוח את הסכומים הנקובים במסמכים מסוימים. בית המשפט לא קיבל את גרסת המשיבים לאירועים ומצא כי הם לא ביצעו את התשלומים בפועל. בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר גורמים: התנהלות בלתי סבירה של ביצוע תשלומים שנתיים במזומן, היעדר כל הסבר למספר דרכון שנכתב על מסמך שהונפק שנים לאחר החתימה לכאורה על אותו מסמך, היעדר תאריכים על המסמכים ואי מתן הסבר משכנע לאי התאמות אלה. זאת ועוד, בית הדין שקל את הימנעותם של המשיבים ממסירת מסמכים מקוריים לבדיקה, שלטענתם נגנבו, ומצא כי עדותו הספונטנית של העובד אמינה יותר מגרסת המשיבים לאירועים. משכך, קבע בית המשפט כי אין לנכות מהתשלומים המגיעים למערערת את הסכומים הנקובים במסמכים, דבר שאישר את פסק הדין הקודם, לרבות חבות המשיבים בהוצאות המערערת. בנוסף, הורה בית המשפט למשיבים לשאת בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, והורה למזכירות להשיב את הפיקדון ששילמו המשיבים.