רע"א 78776-12-24

תקציר

השופטת, רות רונן, החליטה לדחות את בקשת רשות הערעור של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בהתבסס על מספר שיקולים. ראשית, ברי כי לבית משפט קמא שיקול דעת רחב בניהול הליכים, לרבות החלטות בדבר דחייה על הסף, והתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות אלה מוגבלת. שנית, לבית המשפט האזרחי סמכות עניינית לדון בתביעתם הכספית של המשיבים, וטענת רמ"י כי יש לדון בתביעה בבית המשפט לעניינים מנהליים בשל "מרכז הכובד" של ההליך נעדרת שחר, מה גם שהמחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנותו של חוק יסודות התקציב. בנוסף, מדגישה השופטת כי בחירת המשיבים בבית משפט אזרחי אינה בחוסר תום לב או ניצול לרעה של הליכי משפט, ומנהל מקרקעי ישראל לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. הצורך בהכרעות עובדתיות וההשלכות הרחבות של החלטת בית משפט קמא על צדדים ועסקאות אחרות הם אף הם שיקולים השוקלים כנגד התערבות בפסק דינו של בית משפט קמא. מאחר שההליך דורש בירור עובדתי, בית משפט אזרחי הוא פורום מתאים יותר מאשר פורום מנהלי. עוד מציינת השופטת כי החלטת בית משפט קמא לא תהווה תקדים ותחול רק על ההליך הנוכחי, ותפיג את חששותיה של רמ"י מפני פסיקות סותרות והשלכות רחבות. יתר על כן, מאחר שמדובר בתובענה פרטנית להבדיל מתובענה ייצוגית, כלל אלפריח בדבר פגיעה ישירה במעשי שלטון אינו חל במקרה זה. לבסוף, העובדה שההחלטה נשוא הערעור מקורה במועצת מקרקעי ישראל, גוף רגולטורי, אינה מצדיקה את העברת ההליך לבית משפט מנהלי. מטעמים אלה, בין היתר, דוחה השופטת רונן את בקשת רשות הערעור של רמ"י ומורה להם לכסות את הוצאות המשיבים.