ת"א 1686/96

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי הערעור התקבל באופן חלקי והערעור שכנגד נדחה. בית המשפט הורה כי פיצויי התובע ישולמו בסכום חד פעמי ולא בתשלומים תקופתיים, וכי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את יתרת הסכום המגיע לתובע. בית המשפט המחוזי הורה לפסוק לתובעת פיצויים בגין נזקים עתידיים, לרבות הפסדי השתכרות, סיעוד וסיוע בדיור, ניידות והוצאות פרא-רפואיות, אביזרים וצרכים מיוחדים, וכן להעריך מחדש את גובה הפיצוי בגין פריטים אלה. עוד נקבע כי בית המשפט יכול להתייחס לסוגיית הפיצוי בגין שירותים פסיכולוגיים הניתנים להוריה של התובעת. באשר למקום מגוריה העתידי של התובעת, הורה בית המשפט העליון כי היא תוכרע על בסיס החלופות הקיימות. בית המשפט המחוזי החליט כי התובע לא ישהה במוסד שיקומי ופסק פיצויים בהתאם. שני הצדדים ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם למתן רשות ערעור. בית המשפט אף הורה להחזיר את התיק לבחינת שאלת ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי סכום הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי בגין ראשי פיצויים שונים הוא סביר. לאחר דיון פסק בית המשפט המחוזי לתובע פיצוי נוסף בגין נזקים עתידיים, בהתחשב בפסיקות בית המשפט העליון. הסכום הכולל שהיה חייב לתובע, לרבות פסק הדין הקודם, עמד על 4,361,690 ₪, שמחציתו חויבה הנתבעת לשלם לאחר שקבעה כי שני הצדדים אשמים. סכום זה כלל פיצוי על אובדן השתכרות, סיוע בזולת, דיור, ניידות, טיפולים פרא-רפואיים, צרכים סוציאליים ואביזרים וצרכים מיוחדים. מסכום זה היו אמורים לנכות קצבאות המוסד לביטוח לאומי, ולהוסיף שכר טרחת עורכי דין בשיעור של 17% בתוספת מע"מ. הפיצוי היה אמור להיות משולם לתובע בתוך 60 יום ויהיה כרוך בהפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק אם לא ישולם במלואו בתוך תקופה זו.