חדל"פ 30331-04-20

תקציר

הכרעת הדין בתיק זה נסובה סביב בקשתו של יחיד למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגדו. בית המשפט נעתר לבקשה. ההחלטה מתבססת על חוסר תום לב של הפרט בקיום החובות הנובעות מהליכי חדלות הפירעון. בית המשפט מדגיש כי הליכי חדלות פירעון מחייבים מחויבות בלתי מעורערת של הפרט לפעול בתום לב, מתחילת ההליך ועד לסיומו. במקרה זה, חוסר העניין של הפרט בהמשך ההשתתפות מעיד על חוסר תום לב והופך את ההליך לחסר תוחלת. בית המשפט מבחין בין הליכי חדלות פירעון שיזם יחיד לבין הליכים שיזמו נושים. נטען כי הליכים שיזם אדם פרטי מבוססים על רצונו בשיקום כלכלי ובהסדר חובות, ואילו הליכים ביוזמת נושים נועדו למקסם את פירעון החוב. בהינתן שהאדם המדובר הפגין חוסר עניין בשיקום כלכלי, אין הצדקה להותירו בהליך. החלטת בית המשפט מתיישבת אפוא עם בקשתו של היחיד לבטל את הצו, ולשחררו מכבלי הליך חדלות הפירעון. עם זאת, אין בפסק דין זה כדי למנוע מנושים להגיש בקשה משלהם לפתיחת הליכים נגד היחיד, שיכולים להיעשות ללא שיתוף פעולה של הפרט. פסק הדין משמש גם תזכורת לכך שהאינטרסים של הנאמן אינם גוברים על אלה של הנושים, וביטול הצו אינו אמצעי ענישה המופנה כלפי הנושים. תחת זאת, היא משקפת את אי עמידתו של הפרט בדרישות לקבלת ההגנה שמעניק הליך חדלות הפירעון. הכספים המוחזקים כיום בנאמנות ישמשו לכיסוי דמי הנאמן והפיקוח. החלטה זו נמסרת בהעדר הצדדים, והמגבלות שהוטלו על הפרט יוסרו אלא אם כן נושה יקדם בקשה חדשה להליכי חדלות פירעון לפני המועדים הנקובים בפסק הדין.