ת"א 23511-10-10

תקציר

התובעים, יורשי הקרקעות שבבעלות סאלח אחמד מוחמד חיג'אזי ומוחמד אחמד מוחמד חג'אזי, דרשו מבית המשפט לקבוע את יתרת הפיצויים המגיעים להם לאחר הפקעת הנדל"ן שלהם על ידי הנתבע. המחלוקת העיקרית הייתה האם יש להעריך את חלקות הקרקע כמחצבות או כקרקע חקלאית. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הקרקעות שימשו כמחצבות חוקיות ויש לפצות אותן בהתאם. השופט קבע כי שווי הקרקע נקבע על פי פוטנציאל השימוש בה, והעובדה שמחצבה פעלה בקרקע, בין אם על ידי הבעלים ובין אם בדרך של השכרה, אינה צריכה להשפיע על הערכת השווי. כמו כן, קבע השופט כי שווי הקרקע צריך לשקף את השימוש המותר בה, תוך תוספת של 40% לחלקות המחצבה על בסיס נסיבות חריגות, וקיבל את הערכת השמאי של 500 ליי לדונם קרקע חקלאית ו-4,000 ליי לדונם למגורים. לגבי אדמות המחצבה קיבל השופט את התעריף של 700 ליי לדונם. על סמך קביעות אלה חושב סך הפיצויים המגיעים ליום 25.10.1962 כ-13,309.90 ש"ח, שהם 209,917 ש"ח נכון ליום 25.10.2009, לאחר התאמות. מאחר שהנאשם כבר שילם 102,387 ₪, היתרה נכון לאוקטובר 2009 חושבה כ-107,530 ₪, אותם הורה בית המשפט לנתבע לשלם בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,760 ₪.