תלה"מ 33086-03-21

תקציר

פסק הדין מפרט את תשלומי המזונות שתשלם הנתבעת לתובעת בגין שני ילדיהם הקטינים, בני 7.5 ו-10, לאחר גירושיהם. השופטת בוחנת תחילה את צרכי הקטינים, את הכנסות שני ההורים ואת הוצאות המחלקה, ומוצאת כי סך הכנסותיו של התובע הוא 15,371 ₪ ושל הנתבע על 28,100 ₪, לאחר הערכת שכרם, בונוסיהם וניכוייהם בהתאמה, וכן את מקורות הכנסתם הנוספים. השופטת לוקחת בחשבון גם את חוסנם הכלכלי של הצדדים, לרבות נכסיהם וחסכונותיהם, כאשר הנתבע הוא בעל דירה והתובעת מקבלת סכום נכבד ממכירת חלקה בבית הנישואים. לאחר מכן עוברת השופטת לדון בחלוקת הזמן שהילדים מבלים עם כל הורה, ומוצאת שהיא שוויונית יחסית, אם כי מעט לטובת האם. על פי הערכות, צורכי הקטינים מוערכים בכ-3,600 ש"ח בחודש, כולל עלות אחזקת שני משקי בית. השופטת דוחה את טענת הנתבעת כי התובעת משתכרת מספיק כדי לפרנס את הילדים במהלך שהותם אצלה, ומכירה בפער הכלכלי בין הצדדים. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת התובע ומורה לנתבעת לשלם מזונות בסך 1,250 ₪ עבור כל ילד קטין, כולל דמי חלקה ומזונות. דמי המזונות ישולמו מדי חודש, צמודים למדד המחירים לצרכן, עד שכל ילד יגיע לגיל 18 או יסיים תיכון, לפי המאוחר. השופטת מפרטת גם את חלוקת ההוצאות החריגות, לרבות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות, שיתחלקו בין ההורים על בסיס יחס של 40%:60%. פסק הדין מזכיר גם את ההגבלות על השימוש בכספים מחשבונם המשותף של בני הזוג, וקובע כי יש לאזן כל משיכת כספים שאינה קשורה להוצאותיהם החריגות של הקטינים במסגרת ההליך הרכושי.