בד"א 106/05

תקציר

עורך דין הורשע בעבירה על מספר סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה המקצועית, בכך שלא החזיר את כספי מרשתו לאמה, לא דיווח על פיקדונות, התנהל באופן שאינו הולם משפטן והפקיד כספי לקוחות בחשבון לא הולם. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר עליו 22 חודשי השעיה בפועל, ארבעה מהם על תנאי, ו-42 חודשי מאסר על תנאי. הן הפרקליט והן לשכת עורכי הדין ערערו על גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי, כאשר הראשון טען להשעיה קצרה יותר והאחרון להשעיה ארוכה יותר, לצמיתות. בית הדין המשמעתי הארצי דחה את שני הערעורים וקבע כי אין בכך כדי להצדיק התערבות בשיקולי גזר הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט מצא כי בית המשפט המחוזי לקח בחשבון נסיבות מקלות, לרבות קשייו הכלכליים של עורך הדין ומותו הבלתי צפוי של אחיו, בעל מניות בחברה בה הופקדו כספי הלקוח, וכן את העובדה שהכספים הוחזרו בסופו של דבר. בית המשפט שקל ודחה כל אחת מטענות המערער, ולא מצא טעם לשנות את העונש שהוטל. לפיכך אישר בית הדין המשמעתי הארצי את גזר דינו של בית המשפט המחוזי.