ת"א 161625/09

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לדחות את התשובה על הסף מכמה טעמים. ראשית, דחיית תביעה היא צעד דרסטי שיש לנקוט בו כמוצא אחרון בלבד, ובמקרה זה טענת המשיב תקפה ומחייבת הכרעה מהותית. שנית, לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לדון בעבירות לפי חוקי העזר, לרבות עבירות חניה, ואילו טענות בדבר התיישנות עונש או קנס, ואלה הנוגעות לאופן גביית הקנסות, מצויות בסמכותו של בית המשפט האזרחי. מאחר שתביעת המשיב סובבת סביב האחרונה, היא מופנית לבית המשפט הנכון. שלישית, הטענה מחייבת בדיקה עובדתית האם פקע הקנס אם לאו, ויש צורך בבחינת הראיות. רביעית, המבקשים אינם חוסים בחסינות מוחלטת לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, שכן הפרסום לא נעשה במהלך דיון. עם זאת, ההגנה המוחלטת של סעיף 13(9) לאותו חוק עשויה לחול, אך שאלה זו שזורה בבירורה עובדתית. לבסוף, כתב התביעה של המשיב מקים עילות תביעה כנגד המבקשים בדרכים שונות ואין לדחות אותן בשלב זה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, כפי שיקבע בית המשפט.