רע"פ 6512/16

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר בחינה מעמיקה של החומרים והטיעונים שהוצגו. רשות ערעור, השמורה בדרך כלל למקרים בעלי השלכות משפטיות רחבות יותר או עוולות בולטות, נחשבה מיותרת כאן, שכן עניינו של המבקש לא העלה שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לנסיבות אישיות. בית המשפט לא מצא עיוות דין באופן הטיפול בהודאתו של המבקש. על פי חוק סדר הדין הפלילי, חזרה מהודאה דורשת טעמים מיוחדים כגון אי הבנה או היעדר ייצוג משפטי, שאף אחד מהם אינו חל במקרה זה. בית המשפט המחוזי זיהה את המהלך של המבקש לחזור בו מהודאתו כתמרון משפטי פסול, מה גם שהוא הועמד לדין לאחר שש שנות משפט ולאחר מתן גזר הדין. בית המשפט הדגיש כי המבקש, בהיותו רהוט ומשכיל, היה מודע היטב להשלכות הודאתו. בהינתן שהקביעה העובדתית לפיה הודאתו של המבקש הייתה מרצון נותרה בעינה בלתי מעורערת, במיוחד בערכאת ערעור שלישית זו, לא נמצא מקום לשנות את פסק הדין הקודם. חומרת הענישה, התואמת את אמות המידה המשפטיות הקיימות, נחשבה למקלה והתאמות ראויות לנסיבות מקלות כבר נעשו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. משכך, לא היתה הצדקה לערעור בעניין זה. המבקש הונחה להתייצב בכלא עם הזיהוי הדרוש לתחילת ריצוי עונשו, בהתאם ללוח הזמנים ולהנחיות הפרוצדורליות של בית המשפט.