רע"א 5072/13

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של פיוטרקובסקי בחלקו, ודוחה את בקשתו של ארנון לסעדים כספיים נוספים, בפרט לגבי התקופה הראשונה והשנייה. בתקופה הראשונה מצא בית המשפט כי הסעדים הקיימים ברורים וכי כוונת הצדדים אינה להקים מערכת חלופית לביצועם; ארנון עוד יכול היה להעלות את טענותיו בהליכי ההוצאה לפועל, אך בקשתו להתערבות בעניין זה נדחתה. לגבי התקופה השנייה, למרות שבית המשפט המחוזי פסק לארנון ריבית, מצא בית המשפט כי העובדות סביב העיכוב בתשלום היו עמומות וכי יש לחייב את פיוטרקובסקי בתשלום הפרשי הצמדה וריבית רגילה בלבד, כפי שנטען במקור על ידי ארנון. לגבי התקופה השלישית מצא בית המשפט כי העברת הכספים לחשבון נאמנות על ידי פיוטרקובסקי אינה פוטרת אותו מחובתו לתשלום הפרשי ריבית והצמדה, שכן ההעברה לא הייתה מוצדקת והשליטה החלקית בלבד בכספים ניתנה לארנון. בית המשפט דחה גם את בקשתו של ארנון לריבית פיגורים על הסכום שנפסק ממועד פסק הדין ועד להעברתו, וקבע כי הכסף היה בשליטת באי כוח הצדדים ואין כל ראיה לניסיון כלשהו של בא כוחו של ארנון להשיב את הכספים. ככלל, החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, בשינויים האמורים, והצורך בעיכוב ביצוע התיישן.