ת"ק 74130-05-23

תקציר

השופט דחה את התביעה, ולא מצא כל הצדקה לטענות התובע. ראשית, השופטת טענה כי ההגנה לא עמדה בתנאים לתביעת שיהוי, שכן השיהוי בהגשת התביעה לא הצביע על ויתור התובעת על זכות התביעה, והנתבעת לא הוכיחה די הצורך כי מצבה החמיר עם הזמן עקב שיהוי התובעת. שנית, השופטת בחנה את ההודעות ששלח הנאשם ומצאה כי הן מכילות תמהיל של תוכן אינפורמטיבי ופרסומי. השופט קבע כי הודעותיו של הנתבע עודדו רכישת מוצרים או שירותים ונפלו להגדרת "פרסומת" בחוק. השופטת לא השתכנעה כי התובעת הסכימה לקבל דברי פרסומת אלה, וראתה בבקשות התובעת לנתבעת להפסיק לשלוח אותן כהודעת סירוב מספקת. עם זאת, השופטת לא פסקה לתובע פיצויים, בהתחשב באיחור הממושך בהגשת התביעה, באי השימוש של התובע בשיטת ההסרה המפורטת בהודעות, באופי ההודעות ובפעילותה של הנתבעת. השופט ציין גם שיקולים מערכתיים, וציין כי קבלת התביעה עלולה להוביל להצפת בתי המשפט בטענות דומות ולפגוע בתקשורת משמעותית בין מוסדות החינוך לבין תלמידיהם או בוגריהם. לפיכך, התביעה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.