ה"פ 10511/99

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך בין חאג' יחיא עבד א-רחים, לשעבר ראש הרשות המקומית טייבה, לבין הנאמנים המנהלים הסדר נושים עבור העירייה, עוה"ד שלום זינגר ועזי צוובנר, יחד עם בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד קרן דון יחיא. עבד א-רחים, שקיבל פנסיה מהרשות המקומית, תבע מהעירייה קצבאות שלא שולמו ואת הפיצויים של הלנה. עם זאת, הנאמנים, שמונו במהלך הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה הרשות, אישרו רק כ-4% מהסכום המבוקש, מה שהוביל את עבד א-רחים להגיש תביעות לבית המשפט. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הגדרת מעמדו של עבד א-רחים כ"עובד", שתזכה אותו בפיצוייה של הלנה לפי חוק הגנת השכר. בית הדין בחן את הנושא לאור פסקי דין קודמים, לרבות סרוסי חי יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה, והדגיש כי הגדרת העסקה משתנה בהתאם לתכליתו של כל דין. במקרה זה, תכליתו של חוק הגנת השכר – להבטיח תשלום שכר במועד – חלה באופן שווה על נבחרי ציבור ועובדים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאמנים אינם יכולים להתעלם מפסקי הדין הקודמים לטובת עבד א-רחים, שהכיר במעמדו כשכיר. כמו כן, הדגיש בית הדין כי סמכויות הנאמנים מוגבלות ואינן משתרעות על התעלמות מפסקי דין כדין, במיוחד בעניינים שבסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה, כגון מעמד העובד. לפיכך, הנאמנים מחויבים להכיר בחוב הנתבע על ידי עבד א-רחים, לרבות הפיצוי של הלנה. בנוסף, בית המשפט לא מצא עילה לפסול אסיפת נושים שכונסה על ידי הנאמנים, שכן טענותיו של עבד א-רחים בדבר ליקויי האסיפה לא היו מבוססות.