עמ"ש 13244-05-21

תקציר

הערעור נדחה מאחר שטענות המערערת כי המשיב השיג מסמכים תוך פגיעה בפרטיותם נדחו, והם לא הביאו כל ראיה לתמיכה בטענה זו. בית המשפט דחה גם את פרשנותה של המערערת להסכם ממון, שלטענתם היה צריך לחייב את המשיב להכניס את מלוא שכרם לחשבון משותף. המערערים תבעו בעבר לבטל את ההסכם מחמת כפייה ועושק, אך בהמשך משכו את תביעתם, דבר המנוגד לטענותיהם הנוכחיות. השופט מצא כי המערערת הבינה את תנאי ההסכם, שקבע כי רק רכוש שנרכש מהחשבון המשותף ייחשב לרכוש משותף, והם הסכימו לתנאיו לאחר משא ומתן מעמיק. בנוסף, הצהרותיו ומעשיו של המערער עצמו, כגון חתימה על מכתב ויתור על כל זכות בנכס שנרכש על ידי המשיב במהלך הנישואין, הראו כי הם היו מודעים להפרדת הרכוש המתוארת בהסכם. השופט הגיע למסקנה כי טענות המערערת סותרות וכי יש לפרש את ההסכם לטובת המשיב. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ הוטלו על המערערת, בצירוף סכום מקביל מהערבות שהופקדה ותימסר למשיב.