ע"מ 1173/09

תקציר

הערעור מתייחס לשתי השגות שהגישה המערערת כנגד שתי שומות שהוציא לה המשיב הנוגעות לחבות במע"מ. השומה הראשונה מתייחסת לקבלה של 19 מיליון ₪ והשומה השנייה מתייחסת לקבלה של 31,000 ₪. הדיון התקיים רק בשומה הראשונה. המערערת קיבלה בשנת 2005 סך של 19 מיליון ₪ מחברת אופק רחסים השקעות ופיתוח בע"מ (להלן: "אופק"). סכום זה שולם בתמורה להמחאת זכויותיה של המערערת לקבלת דיבידנדים מחברת קניון הים (1978) בע"מ (להלן: "חזית הים") לאופק. המערערת טוענת כי מדובר בקבלת דיבידנד ולכן אין לשלם מע"מ. המשיב טוען כי מקור הקבלה הוא הסכם שכר טרחה שנחתם בשנת 1988 בין עו"ד שגב לבין חזית הים ולכן הקבלה מהווה שכר טרחה החייב במע"מ. בית המשפט קבע כי מקור התקבול בסך 19 מיליון שקל הוא אכן הסכם שכר הטרחה משנת 1988 ולא עסקת מכר נפרדת, ולכן הקבלה מהווה קבלת שכר טרחה. מהות קבלת 19 מיליון שקל היא שכר טרחה, שהוא המשך ישיר לפסק הדין הקודם. הכלל הוא שבית משפט בוחן עסקה או תקבול על פי מהותם הכלכלית האמיתית ולא על פי הכותרת או המינוח שניתנו לו על ידי הצדדים. מעבר למקור התשלום, ניתן ללמוד ממסמכים נוספים כי מהותה האמיתית של התקבול בסך 19 מיליון שקל היא המרת תשלומי עמלות שוטפים לתשלום חד פעמי. לפיכך, מקבל בית המשפט את עמדת המשיב כי מהותה האמיתית של התקבול היא המרת תשלומי שכר טרחה שוטפים לתשלום אחד. עוד קבע בית המשפט כי המערער הוא השומה הנכונה ודחה את הערעור. המערער חויב לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.