בש"פ 772/23

תקציר

לאחר עיון בטיעונים ובחומר הראיות, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, תוך שהוא מאשר את מעצרו של המערער עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי. השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם קיימות ראיות לכאורה נגד המערער, שכבר הכיר בעילות המעצר. נקבע כי אמנם הראיות הנוכחיות אינן צריכות להוכיח אשמה מעבר לספק סביר, אך די בהן כדי להרשיע את המערער בעבירות נשק. ראיות נסיבתיות, כגון נתוני Waze המראים את הטלפון של המערער בקרבת אירוע הירי וזיהוי הרכב, תמכו במסקנה זו. עם זאת, הראיות בנוגע לאישומי קשירת קשר וסחיטה היו משכנעות פחות, והטילו ספק אם הן עמדו ברף הדרוש למעצר. למרות זאת, סעיף האישום בנשק לבדו הצדיק את המשך מעצרו של המערער. מעניין לציין כי המערער הסכים להישאר במעצר אם ערעורו לכאורה יידחה, אך בית המשפט, למען ההגינות, הציע לקיים דיון לבחינת חלופות מעצר, תוך ציון האפשרות לשחרור אם יישקלו מחדש תנאים מסוימים. החלטה זו הותירה מקום למערער לבטל דיון זה, והבהירה כי לבית המשפט לא עמדה קבועה מראש לגבי תנאי שחרור אפשריים. פסק הדין ניתן ביום 21.2.2023.