ת"א 56482-02-16

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מחלוקת בנוגע לפיצוי בגין קרקע שהופקעה. פסק הדין מתארך את פרסום ההפקעה ליום 19.3.1976, ומשרטט את הערכות הפיצויים הסותרות של התובע ושמאי הנתבעת, הנבדלות זו מזו בהפרש גדול. בשל פערים אלה, מונה על ידי בית המשפט שמאי מומחה. חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט הועדפה על פני חוות הדעת של השמאים שמינו הצדדים, שכן בית המשפט מצא את מסקנותיו סבירות יותר ומוצדקות יותר. המומחה קבע כי יש לחשב את דמי החכירה המתאימים לשנים 1986 עד 2008 בשיעור שנתי של 6%, ולשנים 2009 עד 2014 ו-2015 עד 2017 בשיעורים שנתיים של 5% ו-4%, בהתאמה. שיעורים אלה עלו בקנה אחד גם עם פסיקות קודמות של בתי המשפט במקרים דומים. פסק הדין מורה לנתבעת לשלם לתובע את דמי החכירה שנקבעו, המחושבים לפי השיעורים הנקובים לתקופות המתאימות. בנוסף, הנתבע אחראי לכיסוי שכר טרחת עורך דין, לרבות שכר טרחת עורך דין, חלק משכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט והוצאות חוות דעת השמאי של התובע. ההחלטה חלה על התקופה שבין 2018 ל-2021; לשנת 2021 ואילך יש להמשיך ולחשב את דמי החכירה בשיעור של 4% לשנת 2017.