ת"א 54106-07-15

תקציר

התיק בבית המשפט עוסק בשתי תביעות לפיצויים בעקבות הפקעת זכויות הבעלות בקרקע של המנוח חמד אחמד עבדאללה עבד אלגני. התובעים, שהם יורשיו של עבד אל-גני, מבקשים פיצויים בגין הפקעת הקרקע, המזוהה כחלקה 64 בגוש 19145, ששטחה 30,295 מ"ר. ההפקעה בוצעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, והתובעים מבקשים פיצוי קרן נומינלית, יחד עם פיצוי פרי נומינלי בדמות דמי חכירה אבודים. המועד הקובע לחישוב הפיצויים הוא 25.10.1962, וחוות הדעת שהוגשו הן על ידי התובעים והן על ידי שמאי המקרקעין הנתבעים נבדלות זו מזו בחישובי הפיצויים שלהן. הקרקע הוגדרה לפני ההפקעה כשטח חקלאי על פי תכנית מנדטורית, אך הותרה רק למבנה מגורים אחד. לטענת התובעים, יש להתחשב בהליכי התכנון של העיר כרמיאל, שהחלו בשנות החמישים, בעת קביעת הפיצויים, שכן הם העלו את ערך הקרקע. עם זאת, השופט קובע כי לא ניתן להתחשב בהליכי תכנון שכן הפקעת קרקעות מתבצעת לאחר השלמת התכנון. בנוסף, כיוון הפיתוח של ההתנחלות נחף, שכלל את הקרקע המופקעת, אינו נחשב לגורם בר קיימא בקביעת שווי הקרקע. השופט מקבל את חוות דעתו של שמאי המקרקעין הנתבע על שווי הקרקע, המתבססת על עסקאות השוואתיות, על פני חוות הדעת של שמאי התובעים, המנסות להעלות באופן מלאכותי את ערך הקרקע. עם זאת, השופטת מתקנת את שיעור החכירה המשמש את שמאי הנתבעת ל-6%, ומחשבת את סך הפיצוי בגין דמי חכירה אבודים ל-2,228,610 ₪. סכום זה מתחלק בין התובעים, בתוספת הוצאות משפט. הנתבעת מצווה לשלם לתובעים סכומים אלה בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.