עש"א 35285-09-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל עיצום כספי על המערערת, קמעונאית גדולה, בגין הפרת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ("החוק"). המערער טען כי יש לבטל את החלטת הרשות בשל שיהוי יתר, פגיעה ראייתית, היעדר תשתית ראייתית להחלטה, וכי הסנקציה אינה מידתית. בית המשפט מצא כי על אף שיש הצדקה מסוימת לטענות המערער, עדיין יש לדחות את הערעור. השופטת הסכימה עם המערערת כי הרשות לא פעלה בשקידה ראויה, שכן שלחה את הודעת הכוונה לאחר שחלפה מגבלת הזמן לשמירת התיקים הרלוונטיים, דבר שגרם לנזק ראייתי. עם זאת, השופט קבע כי הרשות הציגה תשתית עובדתית מפורטת ומוסמכת להחלטתה, והמערערת לא הביאה ראיות מספיקות להפרכתה. השופט דחה גם את טענות המערער בדבר התשתית הראייתית להחלטה, מידתיות הסנקציה וסוגיות פרוצדורליות נוספות. חרף שמצא טעם מסוים בטיעוני המערער, הגיע השופט למסקנה כי אין בהם די כדי לבטל את החלטת הרשות, במיוחד בהתחשב באינטרס הציבורי באכיפת החוק. לפיכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, בהתחשב בנסיבות.