בר"ע 1317/05

תקציר

במקרה זה ביקשה המבקשת לערער על החלטת בית משפט השלום בקריות, אשר דחה את בקשתה למינוי מומחה רפואי באורתופדיה בעקבות תאונת דרכים ביום 6.1.04. בית המשפט דחה תחילה את הבקשה, בנימוק של היעדר ממצאים רפואיים אובייקטיביים ונכות לצמיתות. עם זאת, צוין כי זמן קצר לאחר התאונה אובחנה אצל המבקש מגבלה קלה בתנועות הצוואר והגב ועברה מספר טיפולי פיזיותרפיה. מסמך מיום 17 באוגוסט 2005 הצביע על טיפול מתמשך בכאבי צוואר במרפאת כאב. בהכירו בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המדגישות את חשיבות מינוי מומחים רפואיים לביסוס תביעות נכות, טען ערכאת הערעור לרף נמוך של "ראיות ראשונות" למינויים מסוג זה. בית המשפט גם דחה את הצורך בטיפול מתמשך כדרישה חותכת, תוך הכרה בהסתגלות אפשרית על ידי הנפגע. בית המשפט מצא כי המבקש עמד ברף זה של "ראיה ראשונה", המצדיק מינוי מומחה אורתופדי לקביעת מגבלות או מגבלות מתמשכות. הערעור התקבל, ובית המשפט הורה על מינוי אורתופד, תוך תיאום עלויות והחזרים כספיים מוגדרים, ובכך אותת על גישה פרו-תובעת להבטחת הערכה הוגנת של הפגיעות האפשריות כתוצאה מהתאונה.