ע"ע 440/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פיטוריו של מר חרמוני, עובד בתעשייה האווירית, והערעורים הבאים הקשורים אליו. השאלה המרכזית היא האם פיטוריו של מר חרמוני היו חוקיים. פסק הדין מתייחס בהרחבה להסכם הקיבוצי בין החברה לעובדיה, תוך ציון סעיפים הקשורים להליכי פיטורים וצעדים משמעתיים. פעילותו הארגונית של מר חרמוני, לרבות פגישות בשעות העבודה ללא אישור, הייתה מרכזית באירועים שהובילו לפיטוריו. מסקנת פסק הדין היא כי אף שמר חרמוני אכן השתתף בישיבות שלא אושרו, אין די ראיות כדי לתמוך בטענתו כי פעילות ארגונית זו הובילה להתנכלותו ובסופו של דבר לפיטוריו. בפסק הדין מוזכרות גם סוגיות פרוצדורליות הקשורות לחוסר הפירוט בתלונה ולאופן זימון העדים, אך נאמר כי לטענות אלה חשיבות פחותה בשל הודאתו של מר חרמוני בעבירות. באופן משמעותי, פסק הדין קובע כי עונש הפיטורים היה מופרז בהתחשב בוותק העבודה של מר חרמוני ובעברו הנקי. הפיטורים נחשבים בלתי חוקיים, בעיקר בשל שלילת זכותו של מר חרמוני לייצוג משפטי ונוכחותו של מר כץ, עמו היו לו סכסוכים, בוועדה העליונה. עם זאת, בית המשפט מסכים עם החלטת בית הדין האזורי שלא להחזיר את מר חרמוני בשל היחסים המתוחים בינו לבין החברה. במקום לבטל את הפיטורים, בית הדין בוחר לפצות את מר חרמוני. הפיצוי הכספי, בסך קצת יותר משלוש משכורות לשנת עבודה, ניתן בגין הפיטורים שלא כדין, ובית המשפט מסתמך על תקדימים קודמים לגובה הפיצוי. בפסק הדין מודגש כי פסיקה זו מוגבלת לנסיבות הספציפיות של המקרה. שני הערעורים נדחים, וכל צד אחראי להוצאותיו.